<h1>פסקי הרי"ד — יומא</h1>
<h2>דף יא.</h2>
[יומא נ"ט ע"ב] פיס'. ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן. ת"ר, מועלין בדמים דברי ר' מאיר ור' שמעון, וחכמ' אומ' אין מועלין בהן. עד כאן לא פליגי אלא בדרבנן, אבל מדאורייתא אין מועלין בהן. פי' מעילה דרבנן יש בדמים שחייב לשלם הקרן, אבל לא מעילה דאורייתא, להביא קרבן מעילה. מנהני מילי, אמ' עולא דאמ' קרא לכם, שלכם, דבי ר' ישמעאל תנא לכפר, לכפרה נתתיו ולא למעילה. ר' יוחנ' אמ' קרא הוא, כלפני כפרה כלאחר כפרה, מה לאחר כפרה אין בו מעילה אף לפני כפרה אין בו מעילה. ואימ' הוא לאחר כפרה כלפני כפרה, מה לפני כפרה יש בו מעילה אף לאחר כפרה יש בו מעילה, אין לך דבר שנעשת מצותו ומועלין בו. חוץ מהרמת הדשן ובגדי כהן גדול ועגלה ערופה, והן שלשה כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין.
<h2>דף יא:</h2>
[יומא ס"ז ע"א] פיס'. לא היה מגיע כול'. אותן האיברים מה הן בהנאה, רב ושמואל חד אמ' מותרין וחד אמ' אסורין. מאן דאמ' מותרין דכתיב במדבר, ומאן דאמ' אסורין דכת' אל ארץ גזירה. פי' במדבר הפקר כמדבר, וגזירה שיהו נגזרין בהנאה.
